מאת עדי אנגרט – רז
נשאלת השאלה, מדוע דווקא העובדות הסוציאליות - שהן בעלת השכלה אקדמית שנרכשה בזמן, כסף והכשרה מאומצת - סובלות מהתנאים הגרועים ביותר (מכל האקדמאיים) במגזר הציבורי? התשובה לכך, כמו שאומרת הבדיחה הישנה: למה לא בעצם?
בסך הכול, מדוע לשלם שכר הוגן, על מקצוע שהעוסקות בו לומדות לימודים ארוכים, לפחות שלוש שנים, ולרבות מהן גם תואר שני, ועוד עוברות הכשרות מקצועיות לאורך כול חייהן המקצועיים. מדוע לא לתגמל על השקעה רגשית רבה, על נכונות לעמוד בקשר עם האוכלוסיות הקשות ביותר. אז למה, למה לא בעצם?
למה לא? כי אפשר. כי אפשר לא לשלם לנשים, הן הרי יולדות פעם במספר שנים, וגם ככה הן לא המפרנסות הראשיות של המשפחה. הרי המשכורת שלהן היא רק השלמת הכנסה, אז לא צריך לדאוג, כי יש מישהו אחר שמפרנס אותן.
למה לא? כי אפשר. הרי הפונים למחלקות לשירותים חברתיים, אותם חלכאי ונדכאי החברה, השוליים, לא יתלוננו על כך שהם לא מקבלים שירות איכותי ובזמן (הרי בשביל זה הן צריכות עובדת סוציאלית). גם הקשישים הזקוקים לעובדת סוציאלית על מנת ליהנות מחוק סיעוד, אותו חוק המאפשר לקשישים רבים בישראל ליהנות מטיפול אישי בביתם, גם הם לא ירימו קול זעקה.
למה לא? כי אפשר. כי מדובר, אחרי הכול, בבחירה שלהן, וכול מי שבוחרת ללמוד עבודה סוציאלית יודעת את תנאי השכר המקובלים במשק, והיא עושה זאת מתוך תחושת מחויבות ושליחות. אז מה אם הבייביסיטר בת ה-17 מקבלת אותה משכורת כמו העובדת הסוציאלית.
מקצוע העבודה הסוציאלית נוסד על ידי נשים עשירות, דתיות ברובן, בארצות הברית ואירופה. דאז, המקצוע התבסס על התנדבות, והעזרה הותנתה בכך שעניים יתאימו עצמם לדרישותיהם וכמובן ערכיהן של הנשים העשירות. עם כינונה של מדינת הרווחה, השתנה גם אופי העבודה הסוציאלית. השינוי התאפשר בעיקר באמצעות כך שהעבודה הסוציאלית הפסיקה להיעשות בהתנדבות והמדינה היא שמימנה את המשכורות של הנשים שעבדו בו. המקצוע הפך ממקצוע של עשירות למען עניים למקצוע של כולן למען כולם.
לפני כשבועיים הוכרז סכסוך עבודה בין איגוד העובדים הסוציאליים למשרד האוצר. הסוגיה העיקרית שעליה מתקיימת המחלוקת היא גובה השכר לו יזכו העובדות הסוציאליות בשנים הקרובות. נכון להיום, שכרן של רבות מהעובדות הסוציאליות נמוך משכר המינימום, או נמצא מעט מעליו. הבעיה איננה רק שכרן של העובדות הסוציאליות. מבחינה זאת אין הן שונות מהקופאית בסופר, מהמנקה בחברת כוח אדם או מהעובדת במשק בית, שכול אחת מהן משתכרת שכר מעליב. על פי נותני דוח העוני האחרון, כ- 45% מהמשפחות העניות הינן משפחות שלפחות אחד מבני הזוג בהן עובד. לכן, אין סיבה להתפלא מתמונת העובדת הסוציאלית השוטפת חדר מדרגות בכדי להשלים הכנסה.
השאלה שעומדת על הפרק היא זכותו של הציבור, הן הציבור הפונה למחלקות לשירותים חברתיים, והן אנשים שאינם מזוהים בדרך כלל עם הנזקקים לעזרת העובדת הסוציאלית, כמו זוגות בתהליך גירושין, לקבל טיפול סוציאלי איכותי, לא מתנשא, הניתן בזכות ולא בחסד. שירות כזה יכול להינתן אך ורק על ידי עובדות סוציאליות המקבלות שכר הוגן עבור עבודתן המאפשר להן להיות פנויות פיסית ורגשית לפונים לקבלת שירות.
הנבחר הבא