מאת אודי מנור
"מה יקרה ב-20 בספטמבר ", שאל בדרמטיות כתב ערוץ 1 איתי ורד את דפני ליף, ממנהיגי תנועת המחאה. "אני עפה", הייתה התשובה. ובאמת, מה יקרה ב-20 בספטמבר? לכתב ערוץ 1 ברור מן הסתם – וזו הייתה ההנחה מאחורי שאלתו – שכאשר יכריזו הפלסטינים על הקמת מדינתם בקווי 67', תוסט תשומת הלב הציבורית מהמחאה החברתית.
תשובתה הריקה של ליף ושאלתו הכמעט-רטורית של ורד מעידות על שתי בעיות יסוד של החברה האזרחית בישראל. האחת: התלישות הפוליטית גם של הטובים בבניה. השנייה: המוסכמה שהדבר האמיתי מתרחש בתקשורת, גם אם הוא שקרי, גם אם הוא סתמי כמו ההכרזה הצפויה של הפלסטינים. והרי עוד לא הומצא הדיסק הקשיח שיהיה מסוגל להכיל את כל ההצהרות הפלסטיניות מאז קימומו של העם הזה, אי אז בתחילת שנות ה-70.
מה יקרה ב-20 בספטמבר? בערך מה שקורה היום. הדלק יזרום במאיידים, החשמל בחוטים, החלב במכלים, הגבינה בגביעים, המילים בערוצי התקשורת, החקיקה בכנסת וההחלטות בממשלה. לו אני דפני, תשובתי לוורד הייתה פשוטה בתכלית: "מה יקרה ב-20 בספטמבר? בין אם תהיה הכרזה פלסטינית או לאו, שאלות הדיור, יוקר המחיה, מדרגות המס, היחס בין מס ישיר למס עקיף, תת-הניצול של תקציב המדינה, אי-אכיפת חוקי העבודה, פתיחת משק החלב לתחרות הרסנית, המגמה להפריט שירותים חברתיים וכן הלאה וכן הלאה – כל אלו ייוותרו בעינם.
במילים אחרות: סדר היום שלי, דפני, ושל עמיתיי ומאות אלפי התומכים שהצלחנו לסחוף בקיץ האחרון, לא השתנה במאום, בלי קשר לדברים הנרגשים שיישא אבו מאזן בפני באי עצרת האומות המאוחדות".
אבל כדי שאזרחית נמרצת, מלאת אמונה וחדורת שליחות תדע לומר את הדברים הפשוטים הללו, היא צריכה לדעת אותם. ומה לעשות שדפני ומאות אלפי ישראלים אחרים בני גילה ובוגרים יותר הם בבחינת "תינוקות שנשבו"? האם לדפני יצא ללמוד היסטוריה פוליטית? כלכלה פוליטית? מעט מדע המדינה? קרוב לוודאי שלא.
אז הנה עוד דבר שאמור להתרחש ב-20 בספטמבר: זה אמור להיות היום ה-20 בשנת הלימודים המתקרבת ובאה. אם תשכיל החברה האזרחית בישראל, היא תוודא שבשנת הלימודים הקרובה, וכמובן באלו שיבואו אחריה, ילמדו הדפניות של העתיד פרקים בסיסיים בהיסטוריה פוליטית, כלכלה פוליטית וקצת מדע המדינה.
ועוד משהו יקרה ב-20 בספטמבר. גם האיתי ורדים של העתיד ילמדו שהתקשורת היא לא הזירה שבה מתרחשים הדברים, אלא הכלי שבאמצעותו מבטיחים את זכותו, שלא לומר חובתו, של הציבור לדעת. כי על הציבור לדעת מה קורה בנמלים ובבנקים וליד פסי הייצור. מי מקבל כמה ותמורת מה. וגם מה היחס בין הצהרות של מדינאים מעונבים באו"ם לבין המציאות בפועל של בני עמם.
כל אלו יקרו גם ב-20 בספטמבר וגם לאחר מכן. ככל שנשפר את יכולותינו להבין את המציאות שבה אנו חיים ולתאר אותה, כך יגבר הסיכוי שהיא תיראה טוב מעט יותר.
הנבחר הבא