ממשלה היא לבה הפועם. ממשלה היא מוח האומה. ממשלה היא הידיים שעושות.
כן, סיסמאות הן אמצעי יעיל להשריית הזיה. אני מקשיבה לדיון המתנהל בעקבות המחאה החברתית, אני גם שותפה לו. ניסחנו תביעות תקציביות, הצבענו על מקורות מימונן. דיברנו על אמצעי התערבות מנהלית כגון פיקוח מחירים. ובכל זה, הכלנו רק מעט ממה שממשלה יכולה להיות.
ולכן, כשאני קוראת על הגדלת התקציב הממשלתי לדיור – ולא משנה אם זו גרסת הממשלה או גרסת מבקריה – אני שואלת את עצמי איך ומתי זה יקרה. כי מניסיוני בשירות הממשלתי, שדווקא אינו בתחום הדיור, אני יודעת שבין הכרזה לביצוע משתרע מרחב ענקי.
לקריאת המאמר של תמר בן יוסף לחץ כאן




